קיום שייך לטבע העצם
ניסוח פורמלי
קיום שייך לטבע העצם. מכיוון שעצם אינו יכול להיווצר על ידי דבר חיצוני (P6, מסקנה), הוא חייב להיות סיבת עצמו (causa sui) — מהותו בהכרח כוללת קיום. להשיג את מושג העצם כשלעצמו הוא כבר להשיגו כקיים.
בשפה פשוטה
כאן העצם מקבל את מעמדו יוצא הדופן. מכיוון ששום דבר מחוצה לו אינו יכול להביאו לידי קיום (gs-08), ומכיוון שהוא קיים (אחרת לא יכולנו לדבר עליו), קיומו חייב לנבוע מטבעו שלו. זו אינה תחבולה — הדבר נובע מהמספיקות המושגית העצמית הבנויה בהגדרה. אם העצם היה תלוי בדבר אחר לקיומו, הוא היה מושג דרך אותו דבר אחר, ואז לא היה עצם. לכן עצם הוא בדיוק מן הסוג של דבר שקיים מטבעו.
מדוע זה נובע
מ-P6 ומסקנתה (gs-08), עצם אינו יכול להיווצר על ידי דבר חיצוני. לפי הגדרת העצם (gs-01), הוא מושג דרך עצמו. קיומו, אם כן, חייב להיות מושתת בטבעו שלו — אין מקום אחר שממנו יכול השתית הזה לבוא.
העצם קיים בהכרח; מהותו כוללת קיום.
האם זהו טיעון אונטולוגי, ואם כן, האם תוקפו תלוי בקבלת ההגדרות של שפינוזה?