תשוקה
תשוקה היא קונאטוס (conatus) עם מודעות — המודעות האנושית לשאיפה. זהו אחד משלושת היחסים הנפשיים הראשוניים.
לעומק
כאשר שאיפת הקונאטוס (conatus) הופכת למודעת — כאשר אתם מודעים למה שאתם נמשכים אליו — היא הופכת לתשוקה (cupiditas). שפינוזה מכנה את התשוקה מהותו עצמה של האדם. היא אינה חיסרון (כמו אצל אפלטון) אלא כוח פעיל. אנחנו לא חושקים בדברים כי הם טובים; אלא אנו שופטים אותם כטובים כי אנו חושקים בהם.
למה זה חשוב
כך מתהפכת התפיסה המסורתית של תשוקה כדבר שיש להתגבר עליו. עבור שפינוזה, תשוקה היא טבעכם המתבטא. המשימה אינה לבטל את התשוקה, אלא להבין אותה ולהתאים אותה לידע אדקווטי, כך שתהפוך לביטוי של כוחכם האמיתי.
הפניות למקורות
- Ethics III.P9 Schol.