קונאטוס ← יחסים נפשיים
גלו כיצד שפינוזה מסיק את כל היחסים הנפשיים האנושיים מדחף בסיסי אחד: השאיפה להתמיד בהוויה. ראו כיצד שמחה, עצב ותשוקה אינם יחסים נפשיים אקראיים אלא ביטויים של טבעכם היסודי.
שלבים
הכנה
משפט
סדר הרעיונות וסדר הדברים זהיםנפש וגוף הם ביטויים מקבילים של מציאות אחת, ולעולם אינם מקיימים אינטראקציה כתחומים נפרדים.
משפט
הנפש האנושית היא הרעיון של הגוף האנושיהיחס הנפשי הוא תמיד מגולם — הנפש חשה את מה שהגוף עובר, כי הנפש היא הרעיון של הגוף.
משפט
הנפש אינה מניעה את הגוף; הגוף אינו מניע את הנפשאין חץ סיבתי מגוף לנפש או מנפש לגוף; חיי היחס הנפשי חייבים להיות מובנים בתוך המקביליות.
משפט
פעילות מרעיונות אדקווטיים; סבילות מרעיונות לא-אדקווטייםההבחנה בין פעיל לסביל ביחס הנפשי עוקבת אחר ההבחנה בין אדקווטי ללא-אדקווטי בהכרה.
הוכחה
משפט
שום דבר אינו מושמד אלא על ידי סיבה חיצוניתהשמדה עצמית בלתי אפשרית; כל איום על קיום הדבר בא מבחוץ.
משפט
ניגודים אינם יכולים להתקיים יחד כשאחד יכול להשמיד את האחרדבר מתנגד לכל מה שיכול להשמיד אותו; ניגודים מורחקים מבנית.
משפט
כל דבר שואף להתמיד בהווייתוקונאטוס (conatus) — השאיפה להתמיד בהוויה — הוא הדחף היסודי שממנו יוסקו כל היחסים הנפשיים.
משפט
הקונאטוס הוא המהות הממשית של הדברהקונאטוס אינו תכונה של המהות; הוא המהות עצמה, מובנת באופן דינמי.
מסקנה
משפט
שינויים בכוח הגוף משנים את כוח הנפשהיחס הנפשי הוא מודעות הנפש לעליות ולירידות בכוח הפעולה של הגוף.
הגדרה
שמחה, עצב, תשוקה: שלושת היחסים הנפשיים הראשונייםכל היחסים הנפשיים הם הרכבות של שלושה פרימיטיבים: שמחה (כוח עולה), עצב (כוח יורד), ותשוקה (שאיפה מודעת).
גשר
יחסים נפשיים מורכבים כהרכבות של הפרימיטיביםניתן לנתח כל יחס נפשי כפרימיטיב (שמחה, עצב, תשוקה) בשילוב עם סוג רעיון (אדקווטי או לא, של עצמי או אחר, של עבר, הווה או עתיד).
סיכום
סיכום
יחסים סבילים מקביעה חיצונית; יחסים פעילים מסיבתיות אדקווטיתהנתיב משעבוד נפשי לחירות עובר דרך הפיכת רעיונות לא-אדקווטיים לאדקווטיים — הפיכת סבל לפעולה.
מושגים שנכללים
כעת אתם רואים כיצד כל היחסים הנפשיים מתחקים חזרה אל הקונאטוס ואל עליית או ירידת כוחכם. יחסים נפשיים סבילים כולאים אתכם; פעילים משחררים אתכם. זוהי הפסיכולוגיה של שפינוזה.